יוֹסֵף סֵגָל \ לנוח

אִם הָיִיתִי מַכִּיר אוֹתָךְ

כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מַכִּיר אֶת אַיָּלוֹן

כְּמוֹ אֶת יָפוֹ כְּמוֹ אֶת כִּכָּר הַשָּׁעוֹן

אִם לֹא הָיִית מִמֶּנִּי מִתְחַמֶּקֶת

לוֹחֶשֶׁת פּוֹשֶׁטֶת רוֹחֶשֶׁת

כְּשֶׁאַתְּ בָּאָה אֵלָי

הַשִּׂמְחָה בִּי גּוֹאָה

כְּמוֹ דֶּגֶל מִתְנַפְנֵף

כְּמוֹ גִּצִּים שֶׁל מְדוּרָה

הִשָּׁאֲרִי אִתִּי עוֹד קְצָת

הֲיִי עוֹד רֶגַע קָט

אִם הָיִיתִי יָכוֹל לְסַפֵּר עָלַיִךְ

כְּמוֹ עַל הַצָּגָה בְּהַבִּימָה

כְּמוֹ עַל הַמְּמֻלָּאִים שֶׁל אִמָּא

אִם לֹא הָיִית מִמֶּנִּי מִתְרַחֶקֶת

חוֹשֶׁקֶת שׁוֹתֶקֶת צוֹחֶקֶת

כְּשֶׁאַתְּ בָּאָה אֵלָי

הַשִּׂמְחָה בִּי גּוֹאָה

כְּמוֹ דֶּגֶל מִתְנַפְנֵף

כְּמוֹ גִּצִּים שֶׁל מְדוּרָה

הִשָּׁאֲרִי אִתִּי עוֹד קְצָת

הֲיִי עוֹד רֶגַע קָט

אִם הָיִיתִי יָכוֹל עַכְשָׁו לָנוּחַ

כְּמוֹ שֶׁהַמִּדְבָּר

כְּמוֹ פָּתִית שֶׁל שֶׁלֶג עַל פִּסְגַּת הָהָר

אִם לֹא הָיִית מְפַתָּה אוֹתִי

בְּמִשְׂחָקִים שֶׁל צֵל וְאוֹר

אִם לֹא הָיִיתִי בָּעֶרֶב כּוֹאֵב

וּבַבֹּקֶר שִׁכּוֹר

כְּשֶׁאַתְּ בָּאָה אֵלָי

הַשִּׂמְחָה בִּי גּוֹאָה

כְּמוֹ דֶּגֶל מִתְנַפְנֵף

כְּמוֹ גִּצִּים שֶׁל מְדוּרָה

הִשָּׁאֲרִי אִתִּי עוֹד קְצָת

הֲיִי עוֹד רֶגַע קָט