יוסף / שנת הדייטים

הלב דפק בעוצמה, אבל לקחתי את המיקרופון ודיברתי. - אני לא מצליח להיכנס לזוגיות... אני גרוש כבר שלוש שנים, גירושין לא פשוטים...נסעתי להודו לכמה חודשים...חזרתי לא מזמן...

גופי החל לרעוד, הכאב עלה מלמטה, אל הבטן, אל הלב...אל הגרון. נשברתי, הדמעות שטפו מן העיניים החוצה, איבדתי שליטה.

עמדתי שם מייבב מול שלושים ומשהו בחורות, בחורים, נשים וגברים.

קולי השתנק, לא יכולתי להמשיך ולדבר.

הנחתי לידיי לצנוח לצדדיי ולגופי הגדול להתמסר לכאב שעדיין ישב בתוכי...

בהמשך הסדנה נחשפו כל מיני חסמים שלי בנושא זוגיות, מיניות ומה שביניהם. הבנתי, שבעיקר אני פוחד להיפגע שוב. פוחד שהפעם אולי אשתגע באמת.

לפעמים היה לי גם חשש, שאולי בכלל נגרם לי נזק בלתי הפיך, שאני טוטאל לוס.

שאלות שלא חשבתי עליהן צצו ועלו. האם ייתכן, שאני מוותר על אינטימיות אמיתית לטובת סקס פורנו? האם אני פוחד מדי מקשר אמיתי? על מה הפחד?

האם אני נמנע מקשר אמיתי בגלל הפחד להיפגע שוב?

בסדנה הזו הרשיתי לעצמי להיות פגיע, לחשוף רגשות ולבטא כאב. צחקתי, הזלתי דמעות, רקדתי, שרתי, וגם...ישבתי בשקט...תמיד טוב לחזור אל השקט.

בסוף הסדנה כל משתתף הגדיר לעצמו את המטרות שלו, את החזון שלו לשנים הבאות, לשנה הקרובה. חלק מהמשתתפים הגדירו מטרות מתחום הזוגיות... להיפרד, להתחתן. חלק הגדירו מטרות מעולם הקריירה...להחליף עבודה, לדבר עם הבוס, לבקש העלאה, לעשות הסבה... חלק בענייני הגוף והמראה החיצוני, כושר גופני ועוד.

מהסדנה הזו יצאתי מחוזק יותר, קליל יותר ועם הבטחה לעצמי, שמעכשיו והלאה אעשה כל מה שנדרש ממני כדי למצוא זוגיות.

דבר לא יעצור מבעדי. אני הולך על זה עד הסוף.

למחרת הסדנה נרשמתי לאתר הכרויות והתחלתי במסע האישי שלי

ואיזה דרך זו הייתה, וואו.

דייט מספר אחת: עינת היפה.

לאחר כמה מילים בהתכתבות וחיבור ממש טוב, עברנו לשיחת טלפון, שם התברר שאני מדבר עם מישהי שיש לה קול צרוד כמו של הדודה שלי מלציה. לא יכולתי לצאת עם מישהי שיש לה את הקול של הדודה שלי מלציה.

דייט מספר שתיים, היה עם דורית בקפה מסעדה בכ"ס והיה די נחמד, למעט העובדה שלפגישה הגיעה בסופו של דבר האמא שלה.

בדייט מספר שלוש, טלי...דרכתי עליה כל הזמן. הסתבר לי, שעם המטר שמונים ושמונה שלי, גובה של מתחת למטר חמישים וחמש עלול להוות ממש סכנת חיים.

דייט מספר ארבע, חלי הזמינה אותי אליה הביתה לרשל"צ. ארבעים וחמש דקות נסיעה, אבל היה משהו בקולה, שלא כל כך יכולתי לסרב לו.

כחצי שעה אחרי שהגעתי ואחרי שהיא הכינה לנו כוס אספרסו, מצאתי את עצמי במיטה איתה, כאשר האצבע שלה תקועה עמוק בתוך פי הטבעת שלי, מסקנה: אצבע ברקטום זה לא כיף לי.

דייט מספר חמש, חן, הייתה מנחת סדנאות להתפתחות אישית ושאלה אותי כל הזמן, איפה זה פוגש אותי.

זה פגש אותי במקום שלא רציתי לראות אותה יותר.

דייט מספר שש, עשרים ושמונה ושלושים ותשע, טענו שאני נראה מלא יותר מאשר בתמונות.

דייטים חמש עשרה, ארבעים ושמונה, שישים ושבע ושמונים ושלוש אמרו שאני בכלל לא דומה לתמונות ונראה היה שהן כועסות עלי.

דייט מספר שבע היה מוצלח והמשכנו למספר דייטים נוספים. שגית הייתה חמודה מאוד, היא גם הייתה קראטיסטית חגורה חומה. אבל אז יום אחד היא העירה לי ושאלה למה אני לא לובש מכנסי ג'ינס. אני ראיתי בזה התערבות בוטה בענייני הפנימיים ובחרתי לסיים את הקשר לאלתר.

על כך עוד הצטערתי בהמשך, אבל באותו הרגע, עדיין לא הייתי מסוגל או מעוניין שמישהי או מישהו יגבילו אותי בבחירות שלי.

אחרי דייט מספר עשר, ריבה, הבנתי שעלי להירשם לסדנה נוספת.

בדייט מספר עשרים ושלוש, גלי...נדמה לי שניסיתי להתאבד תוך כדי הדייט. הבחורה כל כך לא קלטה שאני לא בעניין שלה. היא פרשה בפני תוכניות עתידיות לזוגיות שלנו, כולל קריירה משותפת, עד אשר ביקשתי את נפשי למות. עם הקש העבה שהיה לי בקוקטייל, שאבתי מקרקעית הכוס מלוא הפה חתיכות של לימון גרוס ושאפתי הכל בבת אחת ישר לריאות. קנה הנשימה שלי נחסם לחלוטין.

לאחר כעשר שניות, כשהעיניים שלי החלו לצאת החוצה ממקומם, הגיעה ההבנה שאני עומד למות.

רגע לפני שקמתי מהכסא להתחיל להשתולל, משהו בקנה הנשימה שלי נפתח מעט וזרזיף קטן של אוויר חדר אל ריאותיי. זה היה נשמע כמו נביחה של כלב ים. כך זה נמשך למשך כעשר דקות נוספות, כאשר אני מושך אלי מבטים מודאגים מכל הכיוונים.

לא אמשיך לתאר כאן את כל הדייטים של אותה שנה מיוחדת בחיי, אשמור את זה אולי לפעם אחרת, רק אספר, שכשהגעתי למאה דייטים הפסקתי לספור וסה"כ במשך אותה השנה שחלפה מאז סיום הסדנה אני מעריך שיצאתי לכמאה ושלושים דייטים פחות או יותר.

רק מספר אנקדוטות:

המקום הרחוק ביותר אליו נסעתי לדייט היה קריית שמונה.

כמות הדייטים הרבה ביותר ליום הייתה שלושה דייטים ביום אחד.

כדי להגיע למאה ושלושים דייטים, הייתי צריך לדבר או להתכתב עם משהו כמו ארבע מאות נשים. מה שאומר שצפיתי באלפי תמונות של בחורות ועברתי על אלפי כרטיסים באתר.

אפשר לומר שבאותה שנה עבדתי בזה.

בכל דייט התרגשתי מחדש והרגשתי שהנה אני עומד לפגוש את אהבת חיי.

אחוז הבחורות באתר שמתרגלות מדיטציה שאף לאפס.

ברגעים מסוימים הבנתי שאני יכול ליצור זוגיות רק עם בחורה שמתרגלת מדיטציה.

ברגעים מסוימים, הבנתי שאין קשר בין הדברים.

ברגעים מסוימים הבנתי שרק אימהות לילדים יכולות להבין את היותי אבא לילדה ואת סדרי העדיפויות שלי.

ברגעים אחרים, הבנתי שאין קשר ושזה עניין של אופי.

ברוב הדייטים חוויתי אכזבה, פעמים רבות גם צער וכאב. השתדלתי ללמד את עצמי שבכל מקרה אני הולך ליהנות מהדייט, להכיר אנשים חדשים וליהנות משיחה מעניינת, קפה טוב, ולפעמים גם מארוחה טעימה.

חלק מהבחורות הציעו לחלוק בחשבון, לפעמים הסכמתי ובד"כ הערכתי זאת מאוד.

בחלק מהדייטים הבחורות התאכזבו ממני.

לא הייתי בטוח מה קשה לי יותר, כשאני מתאכזב מהבחורה, או כשהבחורה מתאכזבת ממני.

היה לי לא פשוט לומר לבחורה שאני לא מעוניין בה ומצאתי את עצמי מעדיף לא פעם, שהיא לא תרצה בי.

מתוך סך מאה ושלושים הדייטים, כעשרה אחוז המשיכו לדייט שני וכחמישה אחוז שהמשיכו לדייט שלישי.

עם שלוש בחורות התפתח קשר של מעל ארבעה מפגשים.

עם כעשר בחורות הגענו למיטה ובד"כ שם זה נגמר.

לעזאזל, כמה שזה לא קל לעבור את כל השלבים.

החל משלב הסינון הראשוני, המשיכה הפיזית, האופי, הקול, הריח, הכימייה ואז אם הכל עבר בשלום, אתה רואה אותה ערומה בלי בגדים וגם צריך עוד שתהיה התאמה במיניות.

היו רגעים שהרגשתי שתרמתי את גופי ונפשי למדע, שזה היה סיבוב של ניסוי וטעייה, של ניסוי ולמידה.

בשלב מסוים הרגשתי שמילאתי אחר התחייבותי לעצמי אי שם בסיום אותה סדנה. הבנתי שאם זה לא קרה עד עכשיו, זה כבר לא יקרה בדרך הזו. אולי זה יקרה במכולת השכונתית או משהו כזה. בכל מקרה מיציתי את אתר ההכרויות והוקרתי את עצמי על המחוייבות הבלתי מתפשרת במשך שנה שלמה. על האומץ, על ההעזה ועל המוכנות לחוות כל כך הרבה. החלטתי למחוק את הכרטיס שלי באתר ההיכרויות.

באותו הערב, כאשר נכנסתי למחוק את הכרטיס, חיכתה לי שם פנייה אחת מבחורה בשם שיר. היא כתבה לי שהכרטיס שלי מצא חן בעיניה.

כתבתי לשיר הודעה, בה סיפרתי לה על הסדנה, על מאה ושלושים הדייטים, על כך שמיציתי ועל החלטתי למחוק את הכרטיס. כתבתי לה את מספר הטלפון שלי ומחקתי את הכרטיס.

שיר התקשרה אלי באותו הערב. למחרת בבוקר נפגשנו בדירת השותפים שלה בקומה שלישית בלב ת"א. אני עצרתי בדרך לקנות ורד אדום ארוך, היא הכינה לנו חביתה. בסוף הארוחה נעמדנו האחד מול השנייה. במהלך שהפתיע אותי, היא תפסה אותי בצווארון החולצה, משכה אותי אליה והצמידה את שפתיה לשפתיי. תוך כדי הנשיקה היא הובילה אותי לחדר השינה.

אני לא יודע מאיפה שאבתי את הכוח לעצור אותה, להביט לה בעיניים ולומר לה, שאני מעדיף שלא נקיים יחסי מין בדייט הראשון ושנראה לי שחודש זה זמן טוב להכיר לפני ששוכבים.

היא הייתה בטוחה שאני צוחק. ואני נאלצתי לצפות במאבק הפנימי המטורף שהתחולל בי.

כעבור ארבעה ימים, במהלך הדייט הרביעי שלנו היא הביטה אל עיני במבט רציני וביקשה לדבר איתי. היא שאלה האם יש לי בעיה במיניות שלי ואמרה שאם אכן קיימת בעיה כלשהי אז עדיף שאפתח את זה עכשיו ואספר לה על זה.

לזה לא ציפיתי. הדאגה שלה הייתה כל כך אמיתית, עד שלא הייתה לי עוד ברירה, באותו הערב עשינו אהבה במשך שעות.

כעבור מספר ימים עברנו לגור יחד בבית שלי במושב שדי חמד. לאחר כשנה וחצי יחד קבענו תאריך לחתונה בגן אירועים על שפת הים של קיסריה.